הגיגי יומהולדת 10 לקרוהן

הגיגי יומהולדת 10 לקרוהן, בעיצומה של התלקחות ראשונה מזה 4 שנים

10 שנים, עברתי הרבה – נישואים, הריונות קשים עם קרוהן סוער, שני ילדים מופלאים, בן זוג אחד אוהב שעדיין פה.

מה הקרוהן לימד אותי? להרגע… לוותר… לשחרר… פעם מישהו אמר לי שקרוהן ניתן לאנשים פרפקציוניסטים – לא יודעת אם חקרו את זה אבל לי זה מתאים

חקרתי לבד את הקרוהן שלי, היום אני יודעת לזהות סימנים מקדימים ואם אני לא בהכחשה טוטאלית – אז גם לזהות התקף – וכן, הפעם זה לא יעבור לבד

הקרוהן לימד אותי לוותר, לוותר על מאכלים שאהבתי, לוותר על מקומות שרציתי לטייל בהם, לוותר על חלום הארבעת ילדים, לוותר על הקריירה שחשבתי שתהיה

הקרוהן גם לימד אותי לקבל באהבה את האנשים שאוהבים אותי אבל לא יכולים להתמודד ואת החברים שהפכו לתומכים העיקריים

הקרוהן לימד אותי להרגע… לקבל בהשלמה שהדברים לא מושלמים: אי אפשר להספיק כל מה שרוצים, אי אפשר לצפות מאנשים שיתנהגו כמו באותן אמות מידה שלך וגם שבתוך הגוף שלי שוכן חלק לא מושלם שפוגע בדבר שאמור להיות המושלם ביותר – שמירה על העובר

4 שנים שקטות – הישג מכובד – איך?

להרגע… הרבה מדיטציה ולימוד בודהיזם – חמלה, קבלה, להנות מהכאן ועכשיו

תזונה – אוכל זה לא הכל בחיים… לאכול קצת ובריא – טוב לי ולכדור הארץ

לאזן לחצים – לדעת שאם אפשר, עוברים התלקחות ברוגע ותזונה ואם אי אפשר – לוקחים תרופה, גם זה בסדר…

להעזר בחברים – יש חברים שרק מחכים לעזור, לזהות אותם, להעזר ולתת חזרה כשירצו

לא להסתיר, במיוחד מהילדים וחברים – זו לא בושה, רק מחלה שעוברת… ואפילו לא מדבקת… קצת מגבילה את מה שאוכלים בחברה…

.להגיד בקול רם – “יש לי קרוהן” ולא “חולת קרוהן” כי יש לי קרוהן וגם שכל מפותח וגם נפש בריאה וגם המון טוב לב וגם עין מקצועית וגם אזניים קשובות ועוד ועוד

אהה וללכת לטיפול רגשי – אחרת לא מגיעים לתובנות האלו אם פרפקציוניסטים אמיתיים כמוני… שמחה שנפתרתי מתכונה זו.