במחלת קרוהן ובדלקת כיבית של המעי הגס שכיחה התפתחות תופעות מחלה דלקתיות מחוץ למערכת העיכול. התופעות מופיעות אצל 25%- 60% מאוכלוסיית החולים בשלבים שונים של מחלתם. התופעות מלוות בדרך כלל מחלת מעי פעילה וחולפות כאשר המחלה במעי שקטה, אולם לעיתים תופעות המחלה מחוץ למעי הינן הביטוי הראשון ולתקופה מסוימת גם היחיד של המחלה. התופעות מחוץ למערכת העיכול דומות בשתי המחלות ולכן נתייחס אליהן כמקשה אחת. התופעות העיקריות מערבות את העור, הפרקים והעיניים.
תופעות עוריות
תופעות אלה כוללות פריחה אדומה, כואבת בדרך כלל, על פני חלקן הקדמי של הגפיים התחתונות, פריחה המכונה אריטמה נודוזום (Erythma Nodosum). האזורים הנגועים בעור יכולים להיות מכויבים, תופעה הנקראת Pyoderma Gangrenosm, ומופיעה יותר בסובלים מדלקת כיבית של המעי הגס. תופעות אלה מופיעות לרוב במקביל לפעילות מחלת המעי וחולפות בדרך כלל עם שיפור מחלת המעי.
אפטות הן כיבים שטחיים בחלל הפה, והן תופעה שכיחה וייחודית למחלת קרוהן, כמו גם התאלות האצבעות (Clubbing), תופעה שבה קצות האצבעות נראות כמקלות תוף, וסיבתה אינה ברורה עד היום.
תופעות מיפרקיות
קיימות כמה מעורבויות של המפרקים במחלות המעי הדלקתיות, מכאבי מיפרקים ללא דלקת ועד לדלקת מיפרקים מובהקת, המערבת את המיפרקים הקטנים בכפות הידיים או את המיפרקים הגדולים כברך, קרסול וכו’. אפשרית גם פגיעה במיפרקי האגן – Ankylosing Spondylitis ו- Sacroilitis. התופעות במיפרקי האגן מתרחשות גם ללא קשר לפעילות מחלת המעי, ולעתים הן סימן המחלה המייצג הראשון, עוד לפני שנצפתה הסתמנות כלשהיא מצד המעי.
תופעות בכבד ובדרכי המרה
מגוון התופעות בדרכי המרה והכבד עלול להיות ביטוי למעורבותם במחלות המעי הדלקתיות. מעורבות איברים אלה כוללת כבד שומני, דלקת של הכבד (פריכולנגיטיס), דלקת כבד כרונית, היצרויות בדרכי המרה (סקלרוזינג כולנגיטיס) ואבני מרה או גידול של כיס המרה , בעיקר במחלת קרוהן. גם התופעות בדרכי המרה יכולות להוות את ההסתמנות הראשונה של מחלת המעי, טרם הופעת הסימנים האופייניים ככאב בטן או שלשול.
הפרעות המטולוגיות
הביטוי הוא חסר ברזל ודם עקב איבוד דם במערכת העיכול. במחלת קרוהן ניתן לסבול גם מחסר ברזל, חסר בחומצה פולית או בוויטמין B12 עקב קשיים בספיגתם.
כשהמחלות פעילות, שכיח ריבוי כדוריות דם לבנות וטסיות. לעתים יש נטייה לקרישיות יתר ולהיווצרות תסחיפים לאיברים שונים.
תופעות בעיניים
דלקות עיניים מסוגים שונים ובחומרה שונה שכיחות בשתי המחלות. התופעה השכיחה ביותר הינה אפיסקלריטיס- אודם בלחמית ובקשתית שאינה מלווה בליקויי ראייה. תופעה חמורה יותר הינה אובאיטיס המתבטאת בכאב, טשטוש ראיה, רגישות לאור וכאב ראש. במצב זה נדרש טיפול מהיר לרוב בתכשירי סטרואידים.
תופעות כלייתיות
תופעות בכליות אופייניות למחלת קרוהן ולא לקוליטיס כיבית, המתבטאות בעיקר באבני כליה, בחסימות של דרכי השתן ולעיתים רחוקות גם בנצור מהמעי המודלק לכיס השתן. נצור בין דרכי השתן לדרכי העיכול המתבטא בהופעת בועות אויר בשתן ובזיהומים חוזרים בדרכי השתן.
הקטנת מסת העצם (אוסטאופורוזיס)
חולים הסובלים ממחלות המעי הדלקתיות נמצאים בסיכון מוגדל להפרעות במאזן הסידן ובריחת סידן מהעצמות, בשל הפרעות בספיגת הסידן וויטמין D, בשל שחרור חומרים דלקתיים המגבירים הרס העצם וגם בשל טיפול שכיח בסטרואידים המעכבים פעולת ויטמין D ומגבירים הרס העצם.
בריחת סידן הופכת העצמות לשבריריות ובשל כך בסיכון להישבר בטראומה מינימלית. מומלץ לעבור בצורה מסודרת בדיקת צפיפות העצם ולטפל במידת הצורך בתכשירים מעודדי צמיחת העצם, בסידן ובויטמין D.
נכתב ע”י: פרופ’ רחמילביץ’
