שלבקת חוגרת (זוסטר) וחולי IBD – הסיכון והחשיבות שבחיסון שינגריקס
שם מסחרי- שינגריקס (Shingrix)
על התרופה
שלבקת חוגרת (Herpes Zoster) היא מחלה הנגרמת מהתעוררות מחדש של נגיף אבעבועות רוח, שנשאר רדום בגוף לאחר ההדבקה בילדות. המחלה מתבטאת בפריחה כואבת ולעיתים בצריבה וגרד, ובחלק מהמקרים עלולה להסתבך לנוירלגיה פוסט-הרפטית – כאבים עצביים ממושכים הממשיכים גם לאחר החלמת הפריחה. במקרים נדירים קיים גם סיכון של שלבקת מפושטת עם מעורבות עורית נרחבת ולעיתים גם בפגיעה באיברים פנימיים
בעוד הסיכון למחלה עולה עם הגיל עבור כל האוכלוסיה, מטופלים שנוטלים תרופות שעשויות להחליש את מערכת החיסון נמצאים בסיכון משמעותי יותר. בשל כך ,חולי קרוהן וקוליטיס כיבית (IBD) הנוטלים תרופות כאלה (סטרואידים, תרופות ביולוגיות ותרופות מקבוצת "המולקולות הקטנות") נמצאים בסיכון מוגבר לפתח שלבקת חוגרת וסיבוכיה
הסיכון המוגבר בחולי IBD
חולי IBD מצויים בסיכון מוגבר בשיעור של 50–67% יותר מהאוכלוסייה הכללית ללקות בשלבקת חוגרת. כמו כן, כאשר חולה IBD מפתח הרפס זוסטר, הסיכוי לאשפוז עקב סיבוכי המחלה גבוה פי 3–8 לעומת אדם בריא.
השפעת התרופות
מבין התרופות הניתנות לחולי קרוהן וקוליטיס, סטרואידים, מעכבי TNF (אינפליקסימאב (רמיקייד, רמסימה ועוד), אדאלימומאב (יומירה, הירימוז ועוד) , גולימומאב(סימפוני) , סטרוליזומאב (סימזיאה) ) ומעקבי JAK (טופסיטיניס (קסלגנז) ואופדסיטיניב ( רינבוק) נמצאים בסיכון המשמעותי ביותר , כאשר עבור מעכבי JAK הסיכון עשוי להגיע עד לפי 6 מהאוכלוסיה הכללית.
אי לכך מניעת שלבקת חוגרת על ידי חיסון מומלצת וחשובה מאוד
שינגריקס (Shingrix) הוא הינו חיסון שאינו חי, ולכן מתאים גם למי שנוטל תרופות מדכאות חיסון החיסון מבוסס על חלבון רקומביננטי של נגיף הזוסטר ומשולב עם מערכת אדג’ובנט ייחודית המגבירה את התגובה החיסונית.
החיסון ניתן בשתי מנות של 0.5 מ"ל כל אחת, בהפרש של 2–6 חודשים. אצל מטופלים הצפויים לדיכוי חיסוני, ניתן לקצר את המרווח ל-1–2 חודשים.
יעילות החיסון
במחקרים קליניים גדולים בבני 50+ החיסון הפחית את הסיכון לשלבקת חוגרת ביותר מ-90%.
בקרב חולי IBD נמצא כי החיסון הפחית את הסיכון בכ-73% בכלל החולים, ובקרב חולי קרוהן עד 85%.
החיסון גם הפחית משמעותית את הסיכון לסיבוך הכואב – נוירלגיה פוסט-הרפטית.
למי מומלץ?
על פי הנחיות משרד הבריאות:
החיסון ניתן במסגרת סל הבריאות לבני 65 ומעלה.
הוא מומלץ גם לבני 18+ הנמצאים בסיכון מוגבר, כולל חולי IBD המקבלים תרופות מדכאות חיסון.
ניתן ומומלץ להתחסן גם אם חליתם בעבר בהרפס זוסטר, או אם קיבלתם את החיסון הישן (Zostavax) – לפי התדריך חיסון שינגריקס ינתן חודשיים לפחות מקבלת הזוסטבקס. יש לחסן במינון מלא של 2 מנות חיסון.
בטיחות ותופעות לוואי
החיסון בטוח ונבדק באוכלוסיות מגוונות, כולל מדוכאי חיסון. תופעות הלוואי הנפוצות הן מקומיות וזמניות: כאב במקום ההזרקה, עייפות, כאבי שרירים או חום – החולפים לרוב תוך יומיים. תופעות חמורות הן נדירות מאוד.
לסיכום
שלבקת חוגרת היא מחלה כואבת עם סיבוכים משמעותיים, וחולי IBD נמצאים בסיכון מוגבר במיוחד – בעיקר אלו הנוטלים סטרואידים, נוגדי TNF או מעכבי JAK. החיסון שינגריקס הוא דרך יעילה ובטוחה להגן מפני המחלה ולהפחית את הסיכון לאשפוזים וסיבוכים קשים.
*המידע המופיע בכתבה אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא.
למידע מפורט יותר על התרופה\החיסון יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות.
*אנו מודים לכותב סקירת הטיפולים שבהתוויה בסל שירותי הבריאות בישראל לחולי קרוהן וקוליטיס:
פרופ' אורי קופילוב, מנהל היחידה למחלות מעי דלקתיות בי"ח שיבא.
